צמחי קרקעות כבדות

קרקעות כבדות הן קרקעות בעלות אחוז גדול של חרסית (חלקיקי הקרקע הזעירים ביותר). הן מאופיינות בכושר ספיחת מים גבוה שהופך אותן לבוציות מאד אחרי הגשמים. בגלל המרקם החרסיתי של קרקעות אלו הן מתכווצות בחודשי הקיץ היבשים וסדקים נוצרים לעומקן. הסדקים קורעים את שורשי הצמחים ולכן רק צמחים חד-שנתיים או צמחים בעלי שורשים מעמיקים ועמידים יכולים לגדול בבית גידול זה.

בגלל אחיזת המים הטובה,קרקעות אלו נוצלו ברובן לחקלאות, ולכן זהו אחד מבתי הגידול המאוימים בישראל. כחמישים מינים אדומים (מיני צמחים המצויים בסכנת הכחדה) גדלים בקרקעות אלו, חלקם אנדמיים לישראל (גדלים אך ורק באזור גיאוגרפי מצומצם) ונדירים מאוד כמו משיובית הגליל (Mosheovia galilaea) וסומקן ענקי (Onosma gigantea).

צמחים נוספים שניתן למצוא בחלקה זו בגן הם חוח עקוד (Scolymus maculatus), חרדל לבן (Sinapis alba) וחרצית השדות (Chrysanthemum segetum), מינים אופייניים לשולי שדות חקלאיים אשר הצליחו לשרוד את החקלאות המודרנית.